בשנים האחרונות הפך הקנאביס הרפואי לחלק בלתי נפרד מעולם הטיפול בישראל. אלפי מטופלים מקבלים טיפול המבוסס על קנאביס כחלק ממערך רפואי מוסדר, תחת פיקוח של משרד הבריאות ויחידת היק"ר (יחידה לקנאביס רפואי). למרות שרבים מכירים את המושג "רישיון לקנאביס רפואי", לא תמיד ברור מה עומד מאחוריו, איך נקבעת הזכאות ומהם השיקולים הרפואיים.
היום נציג סקירה מקצועית ומעמיקה על עולם הקנאביס הרפואי, במטרה להבין מי יכול להיות זכאי לרישיון צריכת קנאביס, ולא כהנחיה לביצוע בפועל.
קנאביס רפואי הוא טיפול צמחי המבוסס על חומרים פעילים מהצמח בעיקר THC ו-CBD הניתנים במינונים מדודים ובצורות שונות (שמנים, תפרחת, מוצרים מאושרים וכו׳).
מטרתו להקל על מגוון מצבים רפואיים, בהתאם למחקרים הרפואיים והנחיות משרד הבריאות.
הטיפול נחשב מבוקר ומנוהל על ידי רופאים שעברו הכשרה ייעודית.
משרד הבריאות מפרסם רשימת "התוויות" מצבים רפואיים בהם רופא מומחה רשאי לשקול מתן רישיון.
ההתוויות העיקריות כוללות, בין היתר:
מחלות אונקולוגיות ותופעות לוואי של טיפולים כימותרפיים
כאב כרוני שאינו מגיב לטיפולים אחרים
מחלות נוירולוגיות כגון אפילפסיה עמידה לטיפול
מחלות מעי דלקתיות מסוימות
PTSD במקרים מסוימים
מצבי סוף חיים (palliative care)
כל מקרה נבחן בצורה פרטנית בהתאם למסמכים רפואיים, היסטוריה טיפולית ועמידה בקריטריונים.
רישיון לקנאביס רפואי בישראל אינו ניתן "אוטומטית".
רק רופא מומחה שעבר הכשרה רשמית של משרד הבריאות רשאי:
להעריך את מצבו של המטופל
לבדוק היסטוריה רפואית
לקבוע האם קיימת התאמה להתוויות
להציע טיפול חלופי
לשקול שימוש בקנאביס רק אם החלופות לא עזרו
ההחלטה מבוססת על שיקול דעת רפואי מקצועי בלבד.
למטופלים מתחת לגיל 18 בישראל כמעט ולא ניתנים רישיונות, למעט במצבים חריגים ביותר כמו אפילפסיה עמידה לטיפול וגם אז אך ורק תחת מעקב רופאים מומחים ובהחלטת הורים/אפוטרופוסים.
כל תהליך רפואי עבור קטין חייב להתבצע על ידי הורה ובשיתוף מלא עם מערך רפואי מוסמך.